פסק-דין בתיק ת"ק 25551-09-12

הנתבעת טענה, כי אין חולק שהתובעת הזמינה סחורה מאת הנתבעת, וכי ביצעה תשלומים בהתאם למפורט בכתב התביעה, ואולם, בתה של התובעת, בעיסקה נפרדת, רכשה ריהוט בעלות כוללת של כ - 20 אלף ש"ח, ומשנמנעה מלעמוד בתשלומים לסילוק חובה, הוסכם כי הכספים אשר שולמו על ידי התובעת ישמשו לפרעון החוב של בתה, והכל בהסכמה של התובעת, ועל כן אין מקום לספק את הסחורה לידיה.

במהלך הדיון שנערך בפניי, העידה התובעת, ומעדותה עלה, כי חלק מן הריהוט אשר הוזמן על ידה, סופק לידיה מיד בסמוך לביצוע ההזמנה ובהתאם למוסכם, כך ששולחן ומזנון דגם "לואי" אשר הוזמנו על ידה סופקו, וסלון, המורכב מספה זוגית וספה לשלושה אנשים, לא סופק.

עוד הובהר, כי התשלום שבוצע על ידי התובעת בוצע באופן הבא: 4,000 ש"ח שולמו במזומן במעמד הקניה, 8,000 ש"ח נפרשו ל - 10 תשלומים שווים ורצופים באמצעות המחאות, ובנוסף נדרשה לשלם עבור הובלה.

טופס הזמנת הסחורה אשר צורף לכתב התביעה איננו מבהיר מה עלותו של כל חלק מן הרהיטים המוזמנים, ונקוב בו סכום כולל של כלל הריהוט. התובעת לא ניסתה להבהיר מה עלות הסלון בשונה מכלל ההזמנה, ובהתאמה לא הבהירה, בגין איזה חלק מן העסקה קיבלה תמורה ובגין איזה חלק לא קיבלה תמורה.

אציין, כי נכון לשעה זו נותרו שתי המחאות עתידיות נוספות אשר טרם נפרעו, בסך של 800 ש"ח כ"א, ולפיכך שילמה התובעת עד למועד הדיון בתובענה סך של 10,400 ש"ח, ונכון ליום הגשת התביעה שולם על ידה הסך של 6,400 ש"ח בלבד.

אשר לעלות ההובלות, בעניין זה לא הוכיחה התובעת כי אמנם שילמה את הסכומים הנקובים על ידה, ומכל מקום, אם שילמה תשלום כלשהו עבור הובלת המזנון והשולחן, אינני סבורה כי יש מקום להשיב הסכום לידיה בשים לב לכך שהשירות סופק וההובלה נעשתה.

הנתבעת, כאמור, לא התכחשה לטענות התביעה במיוחד בשים לב לאופן פירוטן במהלך החקירה שבפני, ואולם טענה, כי בין הצדדים נערך סיכום לאחר הזמנת הסחורה ולאחר אספקת השולחן והמזנון בנוגע ליתרת הסחורה וליתרת התמורה, ובעניין זה הנטל להוכחת הטענות רובץ על כתפיה.

את טענותיה בעניין זה טענה הנתבעת בעלמא, כאשר אלו מבוססות בעיקר על עדות מפי השמועה, מבלי שהעדה העיקרית מטעמה, עובדת החנות אשר לכאורה הגיעה לסיכומים הנטענים עם התובעת, התייצבה להעיד, ומבלי לצרף כל מסמך שהוא להוכחת טענותיה בנוגע לקיומה של עסקה מאוחרת עם בתה של התובעת, ובנוגע לכשלון התמורה בגינה.

בהתאמה יש לקבוע, כי הנתבעת לא הרימה את הנטל שהוטל עליה להוכיח כי לא היתה חייבת לספק את יתרת הסחורה לידי התובעת.

התובעת טענה בשולי הדיון, כי רכשה סלון אחר מחנות אחרת, וכי אינה מעוניינת עוד בסלון, והיא עומדת על השבת הכספים לידיה.

למעשה, מבקשת התובעת להורות על ביטול העסקה בשל הפרתה על ידי הנתבעת.

ביטול כאמור מחייב מתן הוראות לעניין ביצוע השבה הדדית.

אשר על כן, ומששוכנעתי כי הנתבעת אמנם הפרה את ההסכם, אני מורה על ביצוע השבה הדדית ועל ביטול העסקה, כבקשת התובעת, באופן שעל התובעת להשיב לידי הנתבעת את המזנון והשולחן שהתקבלו בידיה כתנאי לקבלת הסך אשר שולם על ידה במסגרת העסקה, וכן להשבת יתרת ההמחאות שבידי הנתבעת ואשר זמן פרעונן עתידי.

הנתבעת תתאם עם התובעת מועד להובלת המזנון והשולחן מביתה של התובעת, ובלבד שמועד זה יחול בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק דין זה לידיה.

במועד ההובלה ובמעמד ביצועה, תמציא הנתבעת לידי התובעת את התשלום המלא בהתאם להוראות פסק דיני זה, ואם יחלפו עד מועד ביצועה זמני הפרעון של שתי ההמחאות הנותרות - ישולם לתובעת מלוא הסך של 12,000 ש"ח, עלות הרכישה, באותו מעמד.

למען הסר ספק, בעלויות הובלת השולחן והמזנון, מביתה של התובעת, תישא הנתבעת.

בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בגין ההליכים כאן בסך של 250 ש"ח בלבד. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.